* המאמר המקורי נכתב לניוזלטר של הטריבונה למנהיגות השתתפותית, ומופיע גם בלינק הזה: https://hatribuna.co.il/meaningful-conversation/
"שיחות משמעותיות מובילות לשינוי" היא אחת מהנחות היסוד של תפיסת Art of Hosting. אני פוגשת זאת שוב ושוב בעבודתי ובמרחבים נוספים, שבהם מתקיימות שיחות משמעותיות, כאלו שיש בהן הרבה הקשבה.
לאחרונה הוזמנתי ע"י מרכז הגישור של המועצה האזורית עמק יזרעאל, להוביל תהליך משולב עם הצוות וההורים של אחת מכיתות בית הספר. צוות בי"ס סיפר על מצב של משבר וחוסר אמון בין הצוות להורי הכיתה, שאף חלחל לקשר עם הילדים.
הרצון של הצוות היה לשמוע את ההורים, לאפשר להורים להקשיב אחד לשני(ה) ולמגוון הקולות שקיימים בכיתה ביחס למצב, וגם להשמיע את נקודת המבט של צוות בי"ס.
אבל איך מקיימים שיח כזה במצב כל כך טעון?
לאחר חשיבה משותפת הוחלט לקיים מפגש של כל צוות מחנכי הכיתה (מחנכ/ת וכל מורי המקצוע), יחד עם מנהל בי"ס, מנהלת מחלקת בתי ספר יסודיים במועצה, וכלל ההורים בכיתה, כך שכל חלקי המערכת יהיו נוכחים במפגש.
הפורמט שבו בחרנו לקיים את המפגש היה באמצעות מעגל ההקשבה (Council Circle). הסטינג של מעגל ההקשבה פותח מרחב שהדגש בו הוא הקשבה ומניח את היסודות למרחב שבו כלל הקולות יכולים להישמע.
את המפגש פתחנו יחד כמליאה ושמנו את הכוונה למפגש משמעותי, שבו נרצה לשמוע את כלל הצרכים, ואין צורך שמישהו אחד "ינצח" בדיון.
לאחר מכן, מפאת כמות המשתתפות.ים בחרנו להתפצל ל 3 קבוצות שכל אחת עברה תהליך דומה:
ביקשנו מכל הורה לשתף בחוויה ההורית שלו/ה כהורה לתלמיד/ה בכתה זו, כאשר השיתוף נעשה בסבב ללא תגובה.
לאחר מכן, ביקשנו לשמוע מה חשוב לנו כהורים וכאנשי צוות - ביחס לילדים, ביחס לקשר שלנו האחד עם השני וביחס לכיתה כולה. התחברנו יחד לתמונת עתיד מיטבית שהיינו רוצים שתיווצר.
הצורך בביטחון ומוגנות עבור הילדים ההורים והצוות עלה כקול משמעותי, כמו גם קיומו של שיח מכבד בין כלל הגורמים ושותפות בדרך - אלו הם רק חלק מדברים שנשמעו.
את כל הצרכים השונים תיעדנו, וכשחזרנו למליאה, שיתפנו מה עלה בכל קבוצה.
לאחר מכן, ביקשנו מכולן/ם להעלות רעיונות לדברים שנוכל לעשות ושייטיבו עם כולם בטווח זמן קצר.
מהרעיונות הללו חילצנו את כיווני הדרך להמשך. השיחה עדיין הייתה מתוחה, אבל היא התנהלה בצורה שאיפשרה לה לעבור מנקודה של תקיעות לנקודה של הבנה ויציאה לפעולה.
התהליך עם ההורים ובית הספר ממשיך בהתאם למה שעלה במפגש.
על התהליך הזה, ועל יישום של עקרונות המעגל בתהליכים קהילתיים נוספים משתפת מנהלת מרכז הגישור והדיאלוג הקהילתי של מ.א. עמק יזרעאל, ענת ירון:
" מגיעות אלי למרכז הגישור פניות רבות מקהילות המועצה, שעיקר הצורך שעולה מהן הוא סיוע בניהול השיח בסוגיות מגוונות, שיש לגביהן מתח קונפליקט ואי הסכמות.
בתהליכים רבים אנחנו מציעים את השימוש בכלי מעגלי ההקשבה, שמוכיחי עצמו שוב ושוב, ככלי שמייצר משהו אחר וחדש, שרוב השותפים בו מעידים על חוויה ייחודית ומעצימה. גם בתהליך הזה בבית הספר נעזרנו בכלי הזה, וקיימנו את השיח עם ההורים והצוות בדרך של מעגל הקשבה. הכלי הזה איפשר לכולם להישמע, מה שלא קרה עד אז. ההורים גילו שאין חווייה אחת שלטת אלא שיש מגוון של חוויות הן של ההורים והן של הילדים. השיח התקיים באווירה של כבוד והקשבה, וגם כשנאמרו דברים קשים – הכל נעשה בדרך שאפשר היה להכיל ולהמשיך ממנה לכיוונים של עשייה ופעולה משותפת לשיפור המצב. תודה גדולה לענבר ברמלר , מצוות הטריבונה למנהיגות השתתפותית על ההנחייה וההובלה של התהליך והמשך הליווי את מנהל בית הספר.״
תהליך נוסף שאני שמחה לציין התרחש בקהילתי שלי סביב נושא סבלוטים והשכרות abnb. נושא שהופך להיות מדובר יותר ויותר בקהילות מקום עקב ההשפעות השונות שיש לו על המרחב. באחד הערבים כינסו מעגל בקהילה שעסק בנושא הסבלוטים (היה שיח מקדים נוסף לערב הזה) ובו אנשים שיתפו את הצרכים שלהם שמקבלים מענה מהסבלוט (מענה כלכלי) וצרכים אחרים שלא מקבלים מענה (כמו תחושת בטחון במרחב והצורך בקהילתיות). אחד התוצרים של ההקשבה לקולות השונים היה, ששכנים צמודים נפגשו באופן עצמאי לאחר המעגל, וישבו יחד לבנות פתרונות נקודתיים שיאפשרו גם את הסבלוט וגם את רווחת השכן, זאת בנוסף לעקרונות כלליים שהצלחנו לגבש יחד. בזמנים מקוטבים ומרובי פרספקטיבות כאלו, שבהם הדיעות שלנו מפרידות בינינו, מציאת חיבור מחדש היא משימה משמעותית. פורמט מסודר שמניח יסודות להקשבה ולשיחות משמעותיות יכול לאפשר את התנאים לתנועה משותפת וליצירת שינוי שכולם יכולים לקחת בו חלק.
בהערכה
ענבר