• ענבר ברמלר

תיאורית U ומעגל ההקשבה

איך תיאוריה ניהולית מ MIT קשורה למעגל ההקשבה


"הספר הזה נכתב למנהיגים, האינדיבידואליים או הקבוצות שיוזמות חדשנות או שינויים - האמנים. כל המנהיגים וכל המחדשים, בין אם בעסקים, בקהילות, בממשל או בארגונים ללא מטרות רווח עושים מה שאמנים עושים: הם יוצרים משהו חדש ומביאים אותו לעולם".

* מתוך הספר: Theory U: Leading from the future as it emerges.


המקום הפנימי של המנהיג (המנהל, היזם, המוביל)

בחיי היומיום שלנו אנחנו מאוד מודעים למה אנחנו ואחרים עושים (what we do), לפעמים אנחנו גם מודעים לתהליך (how we do it), אבל מעט מאוד מודעות קיימת למקום הפנימי שממנו אנחנו פועלים, אומר שרמר.

למה זה חשוב?

"על מנת להגביר את היכולת ליצור ולהביא חדשנות משמעותית, מנהיגים צריכים להיות מודעים ולשנות את המקום הפנימי שממנו הם פועלים."


בספרו, אוטו שרמר מספר על המחקר שעשה על הדרך לגלות ולהאיר את הנקודות העיוורות שלנו (Our Blind Spots). הנקודה העיוורת, כותב שרמר, קשורה למקום אצלנו שאותו אנחנו לא רואים. זהו המקום הפנימי שממנו אנחנו פועלים או יוצרים. הנקודה העיוורת חיה ונוכחת בכל מקום בחיי היומיום שלנו ובכל המערכות, אבל היא חבויה, ומנהלת אותנו ואת המיזמים שלנו בהחבא. זוהי המשימה שלנו כמובילים, כיזמים, כמחדשים להאיר אותה ולהאיר עליה - וע"י כך לפגוש את האפשרות הגבוהה העתידית שלנו, זו שיכולה להתגשם.


איכויות של הקשבה ושדה ה U


במחקרו מה 20 שנים האחרונות אוטו שרמר מאפיין 4 איכויות שונות של הקשבה:

  1. רמה ראשונה: הורדה או Download ברמה זו שרמר מתאר הקשבה פשוטה ושטחית, כזו שבה אנחנו לא באמת מקשיבים אלא עסוקים בתוכנו בעולמנו הפנימי ובשיפוטים שיש לנו על הדברים שאותם אנחנו שומעים. הקשבה מהסוג הזה היא הקשבה תגובתית, שבה אנחנו מתכננים, תוך כדי שהדובר מדבר, את מה שעוד שנייה נענה כתגובה. כל עמדתנו הפנימית היא: "כן...את כל זה אני כבר יודעת". זוהי הקשבה "שמורידה" לתוכי את הדפוסים הרגילים והישנים שלי.

  2. רמה שנייה: הקשבה עובדתית זו הקשבה מתוך שימת לב לעובדות או למידע חדש. אני מסיטה את הקשב שלי מהקולות הפנימיים שלי לעובדות בשטח ומסיקה מתוך העובדות על משהו חדש. זהו סוג ההקשבה שהמדע הנוכחי פועל דרכה.

  3. רמה שלישית: הקשבה אמפטית בסוג הקשבה זה אנחנו כבר יוצאים מחוץ לעצמנו ומסוגלים להתחבר למה שקורה אצל האחר. אני נעה מראיית עולם שקשורה אליי באופן מוחלט ולנקודת מבטי האבסולוטית ומתחילה להרגיש את האחר, להקשיב למה שמתחולל באחר. העמדה הפנימית שלי כאן, היא: "כן, אני יודעת איך זה מרגיש...". על מנת להגיע להקשבה אמפטית דרוש לב פתוח.

  4. רמה רביעית: הקשבה מחוללת “אני לא יכול לבטא במילים את מה שאני חווה; כל ישותי מאטה את מהלכה; אני מרגיש יותר שקט, נוכח בתוך עצמי; אני מתחבר למשהו גדול ממני”. הקשבה מחוללת, לפי שרמר, היא רמת ההקשבה הגבוהה ביותר. זוהי “הקשבה מתוך השדה המתהווה של האפשרויות העתידיות”. כאשר אנחנו מסוגלים להגיע להקשבה מחוללת, בעצם אנחנו עוברים שינוי עמוק ועדים בתפיסה שלנו את הדברים ומסוגלים להתחבר לאפשרות הגבוהה ביותר שקיימת עבורנו ושרוצה להתגשם.

בעצם, דמיינו מסע שבו אנחנו משילים מעל עצמנו את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על מצב מסוים, משהים כל שיפוט שיש לנו ביחס אליו, נותנים לעצמנו זמן לנוע אל תוך שדה של הקשבה עמוקה. בתוך השדה של ההקשבה העמוקה, אנחנו נותנים לתובנות חדשות להגיע, ויוצאים בצד השני עם תכנית ביצוע ואב טיפוס.

זוהי על קצה המזלג תיאוריית U.


וזה בעצם מה שמעגל ההקשבה עושה עבור הפרט או הקבוצה

הקשבה מחוללת היא בעצם רמת ההקשבה העמוקה שמעגל ההקשבה מכוון אליה. זוהי סוג של הקשבה שבה הזמן עצמו כאילו מאט, אנחנו מאפשרים לעצמנו להתמסר לתהליך ובודקים מה עולה מהשדה המשותף. מה בעצם מבקש להיאמר.


במעגל ההקשבה אנחנו מתרגלים את היכולת שלנו גם להשתתף כרגע בתהליך מסויים וגם בד בבד להתבונן עליו כאילו מבחוץ, בזום אאוט. בדרך הזו נולדות מחשבות חדשות, שלא יכלו להיוולד קודם לכן. זוהי הנקודה של Presencing ששרמר מדבר עליה (Presencing=Sensing + Presence), היכולת להיות בנוכחות, ולהתחבר למקור (The Source) בתנאי חישה מוגברים.


המפתח הוא בתרגול

נשמע מסובך? ארטילאי? אז נחמד לגלות שזה ממש לא.

מעגל הקשבה ותיאורית U שתיהן מביאות אמצעים מאוד פרקטיים להגיע לרמת החישה הזו. ככל שמתרגלים יותר ויותר, כך היכולת לצלול לאיכות של ה Presencing נעשית זמינה יותר בעבור המתרגלים והיכולת להתחבר למקור הולכת ועולה.


לעמוד מול קנבס ריק

אם נחזור לתחילת המאמר - אוטו שרמר מזמין מנהיגים, יזמים, מובילים לתרגל גישה ניהולית שמובילה לחיבור עמוק יותר למקור שלנו, לאן שבאמת היינו רוצים להגיע אליו, אל האפשרות העתידית הגבוהה ביותר.

בספר הוא מסביר שזה כמו שאמן עובד מול קנבס ריק ומתבונן בקנבס במשך זמן ארוך, עד שרגע "אה הה!" מהדהד בתוכו והוא מתחיל לנוע כאילו מתוך ידיעה פנימית של מה שהולך להיווצר כאן. להוציא החוצה אל האור את רמת היצירתיות הגבוהה ביותר שלנו.


בשבילי, זו לא רק תיאורייה או גישה, זו מציאות יומיומית. והיא לא רק ממקסמת את היכולות שלי, היא גם מרגישה מלאה יותר - כזו ששואפת לפגוש אותי במלואי.