מנהיגות בעבודה
מנהיגות בעבודה בכלל,
ומנהיגות בזמן הזה
מה היא מבקשת?
בתקופה האחרונה כשאני משוחחת עם אנשי ונשות מפתח בארגונים, אני שומעת הרבה שאלות על מנהיגות. איך מחזיקים מנהיגות רלוונטית בימים האלו ובתנאים האלו?
פעם היינו רגילים שמנהיגות (והפועל היוצא שלה – סמכות) היא משהו שמישהו החליט עליו ושיש לה סממנים חיצוניים מובהקים, כמו משרד פרטי, רכב מהעבודה, איזשהו שם תואר מפוצץ שמלווה שאת התפקיד, כרטיס ביקור... וגם היינו רגילים לעשות מה שהמנהל/ת אומר/ת וגם רגילים להיות מפוקחים ומנוטרים על ידי המנהלים שלנו - מתי נכנסנו, מתי יצאנו, אורך הפסקת האוכל שלנו, האם עמדנו שביעדים שמישהו אחר הציב לנו לעיתים קרובות בכלל בלי לשאול איפה אנחנו עומדים ביחס לזה...
והיום, המציאות היא אחרת. פתאום למנהל אין משרד פרטי, ופתאום אנחנו נכנסים לעובדים שלנו הביתה דרך הזום, פתאום המשפחה היא חלק מהתמונה, פתאום היכולת לנטר או לפקח יורדת משמעותית עד לא קיימת. ואנחנו מסתכלים אל המנהיגים שלנו, אל המנהלים. אז מנהיגות בזמן הזה, מה היא מבקשת?
כמו שאני מבינה את זה מנהיגות עכשיו מבקשת לשמור את החברה רלוונטית בעבור העובד. המון אמונות והנחות יסוד שלנו התערערו ומתערערות בעקבות 8 החודשים האחרונים. מבנים ויסודות שהחברה שלנו רגילה להשען עליהם, כמו מקום עבודה מסודר, כמו מערכת חינוך, קורסים ונעשים לא רלוונטים עבורנו. פתאום, אנחנו אחראיים על עצמנו ועל מה שקורה בפועל בחלקת אלוהים הקטנה שלנו, ומה שלא יראה לנו רלוונטי, לא יקבל עדיפות.
דרך אחת להיות רלוונטיים היא להחזיק חזון ארגוני. מה הארגון הזה בא לעשות בעולם? מה התפקיד שלו? בהנחה ומדובר בחזון משמעותי שמתחבר לעשייה עם ערכים אמיתיים, אז אנשים שהחזון ידבר אליהם – יתחברו אוטומטית לכוחות החיים של הארגון וגם יזינו אותם. אם תחשבו על זה – כשאתם מחוברים ערכית למטרה מסוימת – זה דרייבר מדהים לעשייה.
ועוד, הקשבה למציאות המשתנה. מנהיגים רלוונטיים לזמן הנוכחי הם כאלו שיכולים להתאים את עצמם למציאות המשתנה, שמקשיבים למה שהמציאות מבקשת, למה שהמציאות מביאה. שאילת שאלות היא אחת מאבני המפתח: - מה מסמל הארגון בעבורי? - מה אמור להיות התפקיד שלי בעבור הארגון? - עם אילו אתגרים אנחנו מתמודדים עכשיו? - מה יכול לתמוך בנו בעת הנוכחית?
שאלות מהסוג הזה הן מפתחות לתיבות אוצר. הן מגלמות בתוכן גם את תחושת הנראות וההקשבה שכולנו זקוקים לה בימינו (במילותיו של מארשל רוזנברג – חיבור לפני פתרון) וגם את הפתרונות הפרקטיים שיכולים לתת לנו מענה. מנהיגים רלוונטיים, לא מסתמכים רק על שיקול דעתם, אלא פותחים את השדה לחכמה הקולקטיבית.
ואמון... מילה כל כך קטנה עם כל כך הרבה כח. מה זה אומר לתת אמון בעובד? קודם כל, זה אומר להיות בשקיפות מלאה ובדיאלוג – לשתף מה היינו רוצים להשיג, לאן היינו רוצים להגיע, ולבדוק האם זה אפשרי. זה אומר להקשיב באמת ולהבין מה באמת מתאפשר בתנאים הקיימים ומה לא. ואז כשמגיעים להבנה – לתת לעובד להוביל את הדרך למימוש ולשיתוף פעולה.
כי בסוף, יש הבדל עצום בין מנהיגות אמיתית להפעלת סמכות. מנהיגות אמיתית היא כזו שמגייסת אליה שיתוף פעולה, ולא מסתמכת על תנאים חיצוניים.
*בתמונות - תוצרים מתוך עבודה עם צוותים
Kommentare