מה בין חג שבועות להקשבה?

חג השבועות הוא החג היחיד מבין 3 הרגלים שלא מצוין לו מועד במפורש במקרא, אלא נאמר עליו שהוא נחגג 50 יום אחרי פסח. למה?

מפרשים שחכמינו רצו לקשור בין פסח לבין חג השבועות, שהרי בפסח בני ישראל רק יצאו ממצריים והיו עדיין טמאים, לכן לא יכלו לקבל את התורה והקדושה. 50 יום של צעידה במדבר אח"כ, כבר עברו תהליך של הטהרות ויכלו לקבל את התורה.

הקשבה היא אחד השערים המשמעותיים להטהרות, שמזכה אותנו "בתורה" - שהיא בשבילי, היכולת לגלות יותר מאמת אחת בינינו, והיא הבסיס להבנה וקבלה, שיתוף פעולה ותיקון עולם.

איך מתרגלים הקשבה? 3 צעדים

1. הקשבה היא קודם כל היכולת לא לעשות כלום... לעצור ולא להגיב, לנשום, לספור עד 20, ואז שוב לנשום. לא לעשות כלום ולהרגיע את גל המוצפות שאני חווה בגוף שלי. כאשר אתם נתקלים במשהו שהציף אתכם - בשלב ראשון תרגלו להשהות תגובה.
   

2. בשלב השני הקשבה היא ההסכמה להקשיב. המון פעמים כשמישהו בא לשתף משהו שלא עובד לנו בינינו - מייד אנחנו נכנסים לעמדת התגוננות. מה פתאום?! זה כן ככה.... זה לא ככה... בעומק של העניין הזה נמצאת המחשבה של - אני לא יכולה להיות לא בסדר!! זה לא נעים להרגיש לא בסדר, זה לא פייר שאני לא בסדר! גם לי יש נקודת מבט שחשובה לי! זה החלק שלפעמים עדיין ממשיך ומאתגר אותי - לקבל רגע את האי מושלמות. להגיד לעצמי - זה בסדר גם שמישהו אחר חושב שאני לא בסדר. אני רק מסכימה להקשיב לו עד הסוף. לפעמים השלב הזה מתמזג בשלב הקודם וגם הוא מצריך בעיקר לנשום ולקבל אותו. אני רק מסכימה להקשיב....
   

3. השלב השלישי, אם אני מסוגלת אליו, הוא מעבר להקשבה פעילה למה שנאמר. הרבה פעמים אנחנו קושרים יחד את איך הדברים נאמרים עם התוכן של מה שבאמת נאמר. תרגלו הפרדה בין איך הדברים נאמרים למה באמת נמצא בתוכן שלהם. ולאחר מכן - חפשו מה באמת מנסים להגיד לכם. מה אותו אדם מחפש מכם.... בתקשורת מקרבת אנחנו מדברים על הקשבה לצרכים:

   אולי היא רוצה שמשהו אחר ממה שקורה עכשיו יקרה כדי שתצליחו ביחד במשימה? אולי הוא מחפש הערכה על המאמץ או ביטוי אחר לשיכות וקירבה? תשאלו שאלות סקרניות:

   • מה חשוב לך?

   • מה היית רוצה שיקרה ומדוע דווקא זה?

   • על איזה צורך את/ה מנסה לענות?

   רוב הסיכויים שתשמעו משהו שיאפשר לכם חיבור והתקדמות, אפילו אם קטנה.
   

   תזכרו שאנחנו מפרשים שונה את המציאות שמסביבנו, ואין לנו שום אחריות על פרשנות של אחרים, אבל אכפתיות פשוטה והקשבה אמיתית מצחצחות את "הכלי הפנימי" שלנו ומובילות לתגליות חדשות ולקבלת "תורה".