איך פגשתי את התקשורת המקרבת בפגישות ההולקרטיות
באביב שעבר עברתי הכשרה עמוקה יותר בהולקרטיה. מה שאני מחשיבה אותו כעתיד העבודה.הולקרטיה היא גישה ניהולית מתקדמת, שבה אין מנהלים. כל עובד.ת בארגון יש לו תפקיד מוגדר בצורה ייחודית, חופש מחשבתי וחופש פעולה לממש את התפקיד והמטרות של התפקיד כל עוד זה לא מתנגש ישירות בפעולות של ממלא תפקיד אחר, והאחריות לניהול עצמי. זה גם אומר שעובדים כשותפים. ולעבוד כשותפים מצריך מודעות עמוקה יותר למה עובד טוב ומה לא עובד טוב כרגע, איך מתקדמים.אחת השאלות המרכזיות ששואלים בהולקרטיה כשמעלים מתח משילותי זה: "אז מה את.ה מציע.ה?"זו הייתה חוויה עמוקה מאוד. לא לדשדש במה לא עובד, לא להתעסק בהאשמת אחרים, אלא - משהו בשבילך לא עובד - אז מה את מציעה? פשוט ולעניין. תקשורת מקרבת ברמה ארגונית.
החלטתי שאני מתרגמת לעברית את כרטיסיות העזר להנחית ישיבות טקטיות וישיבות משילות הולקרטיות.
בהולקרטיה יש 2 סוגי ישיבות:
ישיבה תפעולית שבה כלל התפקידים נמצאים בחדר לדבר בנושאים של העבודה - מה נעשה ואיך נעשה דברים מסויימים. היא ישיבה מאוד מהירה שבה עוברים על מדדים ועדכונים שהגדרנו ומעלים בקשות לדברים שאנחנו רוצים מאחרים.
ישיבת משילות היא ישיבה שבה עובדים על המבנה הארגוני. מעלים סוגיות שבהן אין לנו מישהו אחראי על משהו והיינו רוצים שיהיה.
ל 2סוגי הישיבות הללו יש כרטיסיות עזר להנחיה. מוזמנים להוריד את הגרסה בעברית, לקרוא, להתנסות ואם יש שאלות - אני כאן.
Comments